דפנה קינן מור-חיים

ראיון הוא סיטואציה מאוד מורכבת. המרואיין בדרך כלל רוצה את התפקיד וצריך אותו בעוד המראיין נמצא בעמדת בדיקה ופחות תלוי במרואיין; המראיין מכיר את התפקיד ואת הארגון הרבה יותר מאשר המרואיין; זו סיטואציה קצרה יחסית שבה צריכים לבוא לידי ביטוי כל ההישגים שלנו, כל היכולות וכל הפוטנציאל. אבל מצד שני, זו בסך הכל עוד אינטראקציה בין שני בני אדם. שניכם קמתם עם שיער סתור, שניכם צחצחתם שיניים ושניכם אוהבים לראות לפניכם אדם נעים, מחייך ומשתף פעולה.

ראיון עבודה הוא השלב החשוב ביותר בתהליך הגיוס. זו האפשרות האמיתית שלך לשפר את סיכויך להתקבל לעבודה. הסטטיסטיקות מראות כי רק אחוז קטן מהמרואיינים מוזמן לראיון נוסף. ומדוע? מכיוון שהמרואיין לא השתמש נכון בסיטואציה. ריכזתי כאן מספר המלצות והארות שיעזרו לך לעבור את הראיון בהצלחה, וגם לצאת ממנו בהרגשה יותר טובה.

 

  1. קודם כל, חשוב מאוד לבוא מוכן לראיון: לבדוק בדיוק לאיזה תפקיד אתם מועמדים ומה הדרישות שלו. אם אפשר, גם לבדוק על המראיין, איזה מין טיפוס הוא ומה הוא מחפש. לדעת בדיוק איפה מתקיים הראיון, איך מגיעים למקום וכמה זמן הוא נמשך. לעולם אל תגיע ברגע האחרון. המידע המוקדם הזה גם מפחית חרדה וגם יעזור לכם להדגיש את הנקודות הרלוונטיות בחייכם לתפקיד.
  2. להחלטה שלך יש חשיבות עליונה והיא נמצאת מעל כל הפרטים הטכניים. לכן, צריך להגיע לראיון כשאתה משוכנע שאתה רוצה את התפקיד ושאתה באמת עומד לקבל אותו. במידה ויש לך היסוסים או תהיות, תשמור אותם לשלב הבא. בהמשך, תוכל להעלות שאלות גם מול עצמך וגם מול החברה, ותמיד אפשר לסרב. אבל עדיף שההחלטה לסרב תהיה שלך.
  3. חשוב מאוד להגיע לראיון באנרגיות טובות וכשאתה מרגיש טוב עם עצמך. לשם כך, כדאי לישון טוב בלילה, ללבוש בגדים שנוחים לך ולאכול טוב לפני הראיון. חשוב גם לעשות הכנה נפשית ולהתנקות ממחשבות רעות, מהריב שהיה לך אתמול בערב או מטרדות העבודה הנוכחית שלך. חשוב להתחבר לצדדים החזקים בך ולהאמין בעצמך. להגיע לראיון כאשר תשומת הלב שלך נמצאת אך ורק על המטרה.
  4. ראיון הוא שיחה, מפגש בין שני אנשים, גם אם הם לא שווים וההיררכיה ביניהם לא סימטרית. לכן, חשוב מאוד ליצור קשר אישי, קשר עין, לחייך ולהיות נעים. תחשבו על זה כמו על בליינד דייט. אתם באים כדי להרשים, ויש לכם רק הזדמנות אחת לעשות את זה. אז חשוב להפגין את כל הקסם האישי שיש, עוד לפני שמגיעים לתוכן.
  5. כחלק מהרושם הראשוני חשוב להקפיד על הופעה מתאימה. תבואו לבושים במשהו מכובד, אך שנוח לכם איתו, לא בתחפושת. מצד שני, לא נוח מדי ובטח שלא פרובוקטיבי.
  6. המראיין מתרשם לא רק ממה שאתם אומרים, אלא גם מאיך אתם אומרים אותו. לכן, חשוב להקרין רוגע וביטחון. חשוב להקפיד גם על צורת הישיבה, לא מכונסת מדי ולא קופצנית. לשים לב מה טון הדיבור שלכם. הרבה פעמים הרושם ישפיע יותר מהמילים.
  7. בראיון עצמו היה ענייני וערני. חשוב להוביל את הראיון, לחשוף את המידע שחשוב לכם לחשוף, אבל לעשות את זה בצורה לא שתלטנית ולהישאר קשוב למראיין. חשוב להבחין בין עיקר לטפל. הצפה במידע לא רלוונטי יכולה לעייף את המראיין ולרמוז על כך שאתם לא מספיק ממוקדים ושעבודתכם תהיה לא יעילה. אפשר להכניס סיפורים עם "צבע", אבל במידה ולעניין. מותר לך לשאול שאלות על התפקיד ועל הארגון – אבל בסוף הראיון.
  8. מאוד חשוב להיות אמיתי ולומר רק את האמת, אבל לא בצורה מוגזמת. צריך למצוא את נקודת האיזון בין הדגשת הצדדים החזקים שלכם, עם טיפה של שיווק עצמי, לבין כנות. אם תנסו להיות מישהו אחר זה יעבור לא טוב ותצאו או לא אמינים או לא מתאימים לתפקיד. אתם עלולים להסתבך בשקרים. מצד שני, אל תגישו למראיין על מגש של כסף את כל המגרעות שלכם.
  9. חשוב מאוד להבהיר למראיין שאתם רוצים את התפקיד. קיימות שני סוגי מוטיבציות: מוטיבציה חיצונית – שקשורה לגורמים חיצוניים כמו שעות עבודה, שכר, מרחק מהבית וכו'; ומוטיבציה פנימית – אתגר מקצועי, התאמה לתחום הלימוד, עניין, רצון להשתייך לגוף מסוים וכו'. נמצא כי מועמדים שראו את עניין השכר כדבר הכי חשוב בעבודתם, אפילו מעל הרצון לאתגר והעניין שיש בעבודה, לא התקבלו. מאוד חשוב למעסיק לראות את העניין שמגלה המועמד בביצוע העבודה. לכן, הדגישו את המוטיבציה הפנימית.
  10. היה מוכן לענות על שאלות נפוצות וקשות, כמו:
  • "ספר לי על עצמך" – מומלץ להכין בבית נאום קצר, שמציג את התחנות החשובות בחיים – בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים. מקובל להתחיל בלימודים או בצבא – או להתחיל מהיום וללכת אחורה. הצגה מצומצמת מדי, כזו שנגמרת אחרי דקה, מעבירה את הכדור לידיים של המראיין, ואז הוא יוביל את השיחה לאן שנראה לו. הצגה של יותר מחמש דקות כבר מתישה.
  • "למה אתה רוצה את התפקיד?" – להראות מוטיבציה פנימית, ולא חיצונית.
  • "למה עזבת את התפקיד האחרון שלך?" – נסו לא "ללכלך" על מעסיק קודם. לקחת אחריות, אבל להראות שהעזיבה הייתה מסיבות נכונות ומתוך מחשבה מושכלת ולא אימפולסיבית.
  • דוגמה לעימות שהיה לך בלימודים או בעבודה. מראיין טוב משתמש הרבה בדוגמאות, כי הן עוזרות להתגבר על תשובות שלא נותנות מידע. תכינו מראש דוגמאות טובות.
  • "מנה שתי תכונות חיוביות ושתיים שליליות" – רוב המראיינים הטובים כבר לא משתמשים בשאלה (הכה-מעצבנת) הזו. אבל הם כן מנסים להגיע לאינפורמציה הזו בדרכים אחרות. לכן, כדאי להתכונן אליה. להציג תדמית מושלמת זה מעצבן. אדם בוגר הוא זה שמודע לחולשותיו, ולכן גם פתוח יותר לשפר אותן. חשבו בבית על תכונות שליליות שבאמת מתארות אתכם, אך כאלה שאפשר להתמודד איתן. אל תגידו פרפקציוניזם, ביקורת עצמית ועקשנות! זה נדוש ולא אותנטי. וגם אל תגידו שאין לכם תכונה שלילית. עדיף לענות תשובה שתספק את המראיין מאשר לתת לו תחושה שכדאי להתעקש ולחפור.
השארת תגובה